לאחרונה אני שומע יותר ויותר אנשים שאומרים שהפרפורמנס הרג את האסטרטגיה. כמי שרוקד על שתי החתונות, אני חושב שזאת אמירה שלפחות שווה דיון.
כן, יש חברות דיגיטליות סופר מצליחות שעושות A/B test על ספידים. על הכל: על המוצר, על השיווק, על המונטיזציה. קשה להגיד שיש להם ממש אסטרטגיה כמו זאת שלמדנו בבית ספר לשיווק. במקרים האלה, הטקטיקה העקבית שלהן היא האסטרטגיה.
אז מה, האסטרטגיה באמת מתה? התשובה שלי היא: בדרך כלל לא.
היא מתה, כשמתגלה גזרה שבה יש גופים שלא השכילו עדיין להפוך לגופי פרפורמנס. בנקודה הזאת כשמגיע שחקן פרפורמנס רציני, המדידה והאופטימיזציה ינצחו גם את האסטרטג הכי גדול.אבל הניצחון הזה עלול להפוך זמני. יכולות האופטימיזציה נמצאות בתהליכי אוטומציה מתמידים, ואלה יהיו בסופו של דבר נחלת הכלל (אלה שישרדו, זאת אומרת). ובמקום שלא היו מתחרים רציניים, אלה תמיד יגיעו.
אז כן, בעיני אין עסק שלא צריך גם היום מיקוד וכיוון ברור שמנצל את החוזקות שלו ומייצר לו עוצמה בזירה מוגדרת ומובחנת. אבל, הזירה שהאסטרטגיה מכוונת אליה היום, צריכה להיות רחבה מבעבר וגמישה הרבה יותר. אל תוך המרחב הזה, תיכנס גישת פרפורמנס שתהיה חופשית לנסות ולטעות ולעשות A/B test עד זוב דם.
בסופו של דבר, אנחנו בעידן שבו גם אסטרטגיה צריכה לזוז מהר, לרדת לפרטים ולפעמים ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה מיטשטש לחלוטין.היי… ואולי אני טועה…
Comments