כשבניתי את הקריירה שלי עניין אותי דבר אחת בעיקר: צמיחה והתפתחות. ללמוד, לגדול, לעשות תפקידים חשובים יותר, בכירים יותר, ולאתגר את עצמי כל הזמן. נעתי כל הזמן אל מרחבי חוסר הנוחות שלי, כי האמנתי שרק כשלא נוח לך אתה צומח ומתפתח. אני מאמין גדול בצמיחה גם היום, אבל ככל שהשנים חלפו, אחרי שהצלחתי ונכשלתי. ניצחתי והפסדתי. אני מרגיש שהלב שלי במקום אחר.
גם היום אני מחפש להיות משמעותי בכל מה שאני עושה.
בכל פגישה, בכל שיחה, בכל פרוייקט. ככה אני בוחן את עצמי.
אבל היום, יותר מתמיד אני מחפש גם משמעות.
ובעיקר אני מסתכל אם הדברים שאני עושה, עושים טוב או לא.
שיווק מקוטלג במקום מורכב בכל מה שקשור ל"עשיית טוב". בצד מוצרים מצויינים שבאים לתת ערך משמעותי וחיובי ללקוחות, היו תמיד את אלה שרוצים למכור חלומות, שמבטיחים הבטחות שווא ארוזות יפה יפה, וגם שיווק שבא לקחת יותר מאשר לתת.
לפני שנים, בחיקוי אלמותי של אסי כהן לאורי גלר, נולד הביטוי "שקר כלשהו". המהירות שבה חדר הביטוי הזה לעולמות השיווק והפרסום בחצי קריצה הומוריסטית היה בדיוק המקום הזה. חסר התוחלת והתועלת ששיווק יכול ליפול אליו.
אני מאמין גדול ששיווק יכול להיות טוב. נקודה. להיות כזה שמקדם טוב בעולם ולא רק מכירת מוצרים. ובאופן אישי, אני בוחר את מה שאני עושה ולא עושה. וכשאני עושה, אני בוחר ונלחם על דרך שאני שלם איתה. כי שיווק טוב לא צריך להיות שכיר חרב של מכירת מוצרים. הוא צריך להיות מפגש בין הזדמנות כלכלית בצד אחד עם מתן ערך בצד השני.
ועוד דבר, פעם שלטה אמירה, ששיווק לא בא לייצר תרבות, אלא רק לשקף אותה. אז אם למשל התרבות השלטת היא תרבות שובינסיטית, אז אין בעיה להראות קמפיינים שמחפיצים נשים. אני מאמין גדול היום ששיווק אחראי היום על התרבות, לא פחות מיצירת אומנות וכנראה שגם יותר. With great power comes great responsibility.
אז כדי לראות שאני בנתיב, בניתי לי את הדיברות שלי. זה לא התנ"ך, אבל היי... גם התנ"ך הוא כבר לא התנ"ך.
1. יש שם בצד השני אנשים: הם לא יוזרים, ולא טרפיק. אפילו לא צרכנים. הם אנשים כמו אמא ואבא שלי, ואחותי ואשתי והילדים ואני. ואנחנו משפיעים על המחשבות שלהם והעמדות שלהם ועל המעשים שלהם. כשאנחנו ניגשים לזה מנקודת מבט כזאת, אנחנו ניגשים למשימת השיווק בחרדת קודש.
2. ניתן מענה לקשיים, אבל לא ננצל מצוקות: אנחנו צריכים להבין אותם לעמוק. ללמוד את המצוקות שלהם ולתת להם מענה. אבל אנחנו לא צריכים לנצל את המצוקות שלהם.
3. אנחנו מייצרים תרבות. אז כדאי שזאת תהיה אחת שאשמח שהילדים שלי יהיו חלק ממנה.
4. לעולם לא אקדם מוצר או שירות שיש להם אלמנט משמעותי של התמכרות, תלות או כפיתיות. גם אם המוצר בבסיסו הוא טוב, ובטח אם הוא לא.
5. לא לשקר אף פעם. להתבסס תמיד על אמת. להיזהר מליצור חלומות שווא. מותר להגזים במידה.
6. שקיפות ואמת תמיד עדיפים על הסתרה ושקר. כל שקר סופו להתגלות.
7. לא מתעסק במוצרים שבאים לעשות נזק ברור ללקוחות. אני אחליט מתי זה מזיק.
8. לא מתעסק במוצרים שמנצלים את החולשה הכלכלית או הבריאותית של האדם שמולי.
9. לא מתעסק עם מוצרים שמנצלים את חוסר הידע של ילדים או של אנשים מבוגרים.
10. לא אתעסק עם מוצרים שפוגעים פגיעה מהותית בסביבה.
יכול להיות שזה נשמע קצת "השלום מתחיל בתוכי", ואולי זה הגיל. אבל פאק איט, יש כל כך הרבה דברים לא טובים בתרבות שלנו בימים האלה, שכל אחד בעיני צריך לתרום התרומה הצנועה שלו, מהמקום שלו. אז כנראה שזה הצעד הקטן שלי.