אחד הכלים החזקים ביותר לייצר סיפור הוא להפוך רעיונות מופשטים לקונקרטים.
קחו למשל את הדוגמה המדהימה הזאת:
איך מלמדים ילדים שלשטוף ידיים זה חשוב? אפשר לדבר איתם על חיידקים עד מחר. אבל מי רואה אותם? ואת מי זה בכלל מעניין?
ג'רלי מטקלף, אשר עובדת עם ילדים אוטיסטים, הבינה שטוב מראה עינים. היא לקחה 5 פרוסות לחם. באחת לא נגעה. את השניה "ניגבה" על מקלדת המחשב. בשלישית נגעו ידיים מלוכלכות. ברביעית ידיים שנשטפו בסבון. ובאחרונה ידיים שנשטפו בסבון אנטי חיידקי. את פרוסות הלחם תלתה על קיר הגן. התוצאות לפניכם (ראו בתמונה).
עכשיו אפשר ממש לראות את החיידקים.
אז מה לדעתכם הסיכוי שהילדים ישטפו סבון בפעם הבאה שהם הולכים לאכול?
זה אחד מ 40 הכללים בסדנת "איך להעביר מצגת ולהישאר בחיים" שאני מעביר. תמיד לייצר קונקרטיזציה למשהו מופשט.
מצורפת דוגמה ממצגת שבה רציתי להמחיש מה זה 380 מיליון טון פלסטיק שמיוצרים מדי שנה. מספר כזה אי אפשר להבין או לדמיין. אבל הרבה יותר קל לדמיין ערימה של טריליון אייפונים או להבין שזה כמו המשקל של כמעט כל האנשים בעולם. הקונקרטיזציה הופכת את האבסטרקטי למוחשי ולכן הסיפור עובר ונחקק בזיכרון.
