top of page
תמונת הסופר/תAlon Brenner

על הבדלי ה-DNA בין האסטרטגיה הקלאסית ועולם השיווק הדיגיטלי

עודכן: 26 במרץ 2020


מיתוג דינמי של עיריית מלבורן. ככה עושים את זה.



כשלמדתי אסטרטגיה בתחילת הדרך (היי שם בסוף המאה ה-19), העיקרון הבסיסי בבניית כל אסטרטגיה היה עיקרון המיקוד. ההשראה הייתה האסטרטגיה הצבאית, וההנחיה הייתה לקחת את כל החיילים שלך ולרכז אותם בנקודת פריצה צרה. רק כך, טענו מומחי שיווק כמו אל ריס, ג'ק טראוט ודייויד אקר, תצליח להבקיע ולנצח. זה מה שלמדתי וזה מה שלימדתי.

ואז הגיע עולם הדיגיטל עם המדידה והאופטימזציה. עולם של טעות והתנסות. ושם הגישה היא בדיוק…. הפוכה! למה להתמקד אם אפשר לנסות את הכל ונראה מה עובד? למה להתמקד אם אפשר להגיד לכל צרכן משהו אחר? או במילים אחרות… פזרו את הצבא שלכם לאורך הגבול ומשם נתקדם... במובן הזה יש התנגשות של ממש בין אסטרטגיה במובן הישן שלה לתפיסת העולם הדיגיטלית. יש חברות מדהימות ומוצלחות מאוד, שעשו ביזנס משוגע מליצר סדרה של טקטיקות מדידות, מיושמת בצורה קונסיסטנטית. כל קשר בין מה שהן עושות לאסטרטגיה דור 1 הוא מקרי בהחלט.


כשאני מדבר על Practical Strategy for The Digital Age אני בדיוק מדבר על הגשר בין שתי התפיסות האלה.


מצד אחד, אני לגמרי מאמין שצריך לייצר מיקוד אסטרטגי לחברה. התבזרות היא מסוכנת ומותגים הם קריטים (ויהיו עוד יותר קריטים ככל שמערכות הפרסום יהיו מבוססות AI). אבל, מיקוד זה לא חנק. צריך להשאיר הרבה מאוד מקום למדידה ולאופטימזציה הדיגיטלית. הרבה יותר ממה שהושאר בעבר. צריך לייצר אסטרטגיה שמגיעה מתוך הבנה של הטקטיקות שמיישמות אותה, ונבנית מלמטה למעלה לא פחות ממה שהיא נבנית מלמעלה למטה. אסטרטגיה רחבה, שעוברת בעצמה אופטימיזציה.


מהצד השני, לעבודה הטקטית יש תקרת זכוכית ברורה. היא עסוקה בקצירת ביקושים ופחות טובה ביצירה שלהם. היא נשענת על טווח קצר, ומדלגת על פרמטרים חשובים שעדיין לא ניתן למדוד אותם.


אז בסוף, האיזון הוא המפתח…



See English version here.

56 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page