בחזרה לפוסט על הטרנדים בעקבות הקורונה - אילו מההערכות שלי אכן התגשמו?

עודכן ב: 23 דצמ 2020



ב-26/3/2020 כשמשבר הקורונה היה בחיתוליו, אבל כבר היה ברור שמדובר במשבר דרמטי, ישבתי לכתוב את ההערכות שלי למגמות ולטרנדים המרכזיים שיהיו בעקבות הקורונה. אמרתי כבר אז שקשה לעשות תחזיות (בעיקר לגבי העתיד)… ויש מצב שלגמרי הצדקתי. אני לא חושב שמישהו (אולי חוץ מדוד פסיג) העריך שתשעה חודשים אחר כך נהיה עדיין עמוק כל כך במשבר הזה.


אז עכשיו, רגע לפני ש 2021 מתחילה ואנחנו מוצפים בעוד תחזיות לגבי העתיד, החלטתי שיהיה זה רק הוגן, וגם די מלמד, לבדוק את עצמי ולשים בשקיפות איפה צדקתי ואיפה לא הייתי בכלל בכיוון.


אז מוכנים? אני מתחיל…


1 | שינוי במודל העסקת עובדים


כתבתי אז:

"השילוב בין עלויות הנדל"ן העולות ובכלל עלויות תפעול משרדים (בעיקר בעידן ההי טק), הקושי התחבורתי להגיע לעבודה, וההתנסות המאסיבית בעבודה מרחוק במשבר הנוכחי, יכניסו לארגז הכלים של הארגונים את האפשרות להעסיק יותר ויותר עובדים מהבית."


בפועל:

למרות שעדיין לא חזרנו למציאות נורמלית, אני חושב שאפשר לומר בביטחון רב, שגם בשוך הקורונה (נו מתי זה כבר קורה) נמשיך לראות מודלי העסקה היברדים של עבודה מהבית והמשרד. בכל שיחה שלי עם מנכ"ל עולה הסוגיה הזאת. איך מנהלים חברה כזאת? איך שומרים על התרבות הארגונית? ברור היום לכולם כבר כמה טבעי לעשות חלק מהשיחות ב-zoom. אנחנו יודעים מה מתאים יותר לפורמט הזה (שיכול להיות יעיל בהרבה מפגישה פיזית) ומתי נדרשת הגעה פיזית. אז היי, צדקתי כאן (זה לא יקרה עוד הרבה, אז בואו לא נתרגש).

2 | ביזור מקורות ייצור ואספקה


כתבתי אז:

"התלות הכוללת בסין (או בכל מדינה אחרת, לצורך העניין) הפילה את האסימון של עסקים רבים שצריך לגוון את "תיק ההשקעות" האספקתי והייצורי. ניתן להעריך, כי בשוך הסערה חברות יפנו לגוון את מקורות האספקה והייצור שלהם... בנוסף, עם כניסה וודאית למשבר כלכלי ועליה באבטלה, ניתן להניח גם תמריצים ממשלתיים ליצור מקומות עבודה יובילו גם ולו באופן חלקי לחזרה לייצור מקומי..."


בפועל:

המשבר שהתחיל כמשבר שהגיע מסין (והנפגעים הראשונים היו אלה שהמכולות שלהם נתקעו שם) הפך במהרה למשבר גלובלי. לכן, אם יש השפעה גיאוגרפית אפשרית שהייתי מסמן היום, היא יותר החזרה לייצור מקומי ותמיכה בעסקים מקומיים. בסופו של יום, ולאחר שהעניינים יחזרו, אני לא צופה שנראה שינוי משמעותי, וחברות ימשיכו לייצר איפה שיהיה להן זול ויעיל לייצר.


3 | בייבי בום


כתבתי אז:


השילוב בין שעות הבית המרובות, והנטיות אבולוציוניות טבעיות שלנו לשמור על המשכיות המין האנושי ברגעי משבר, יביאו לגל לידות בתחילת 2021.


בפועל:

תשעה חודשים מסוף מרץ זה ממש… בימים אלה. ולכן קשה לי עדיין לתת תשובה חד משמעית.

אבל בכתבה שהתפרסמה בדה מרקר נטען שמשבר הקורונה דווקא גורם לשפל בהריונות ובלידות בארה"ב וביפן. למעשה המדובר בטרנד ארוך שנים של ירידה בהיקף הלידות שהגיע לשיא בשנת 2020. ביפן אף מדווח על ירידה של 14% בהיקף ההריונות המדווחים. האם זה החשש מהמצב הכלכלי? האם זאת העובדה שנוצרו פחות זוגות חדשים בשל הסגר? בכל מקרה, היקף הלידות ב-2020 לא יכול להיות מושפע מהקורונה, ולכן נדרש לראות את הנתונים מינואר והילך.



מתוך הדה מרקר:



4 | עלייה בשיעורי הגירושין


כתבתי אז:

"זמנים קשים בסיר הלחץ הקיים יביאו לקריסת מערכות זוגיות שאין להן את החוסן לעמוד באתגר."


בפועל:

למרות שהתפרסמו הערכות רבות כי אכן שיעור הגירושין יעלה, ולמרות שעדיין אין פרסומים לגבי שיעורי הגירושין ב-2020 (בישראל או בארה"ב), מאותן מדינות בארה"ב שמדווחות על שיעורי הגירושין לאורך השנה נראה כי אין שינוי משמעותי בשיעורי הגירושין בשנת 2020. יכול להיות שלחלק מהזוגות דווקא הקרבה יצרה חיזוק של המערכת הזוגית. יכול להיות גם שהיה קשה להגיש תהליכי גירושין בגלל הסגרים הרבים. בכל מקרה, קשה להגיד בוודאות.


5 | קפיצת הגדילה של ה-e-commerce


כתבתי אז:

"אירוע דרמטי שבו כלל החנויות הפיזיות נסגרות, מחייב גופים כמו למשל קסטרו ו-איקאה לשינוי דרמטי ביחס שלהם לאון ליין. בנוסף, גופים שמעולם לא התנסו ב-e-com מתנסים לראשונה בכלי הזה… לבסוף, גם צד הלקוחות משתנה. המאמצים המאוחרים וחובבי הקניונים, שלא אימצו עד היום את ההזמנות ב-e-com, נאלצים להתנסות וכך מתנפצים עוד ועוד חסמים.


בפועל:

קפיצת הגדילה התרחשה. חד משמעית. מכירות האון ליין בארה"ב צמחו השנה ביותר מ-30% ולמעשה קפצו שנתייים קדימה בתחזיות, והשיגו את התחזיות שהיו צפויות ב-2022.

מעגלים רחבים של עסקים ולקוחות נכנסו לעולם הסחר האלקטרוני והתחום עבר קפיצת גדילה משמעותית. לא פחות ממהפכה.


E-Learning | 6


כתבתי אז:

"שילוב של למידה מהבית בסל הכלים, יחולל שינוי בדרך שבה מתבצעים לימודים. אם מדברים בגיוון החינוך בבית הספר, עבור ביכולת ללמד לימודים גבוהים גם סטודנטים שנמצאים באזורים מרוחקים מהקמפוס, וכלה בהעשרה למבוגרים, שמבינים שאפשר לעשות קורסים בשעות הערב בלי לכתת רגליים לסטודיו בדרום העיר.


בפועל:

לתחושתי, הלימוד במרחוק מישראל הוא כישלון קולוסאלי. מבתי הספר ועד האוניברסיטאות. המערכת לא הייתה מוכנה לשינוי הדרמטי שקרה בין יום, והיא חסרת הגמישות, האמצעים והיכולות כדי לעשות את השינוי הזה. לכן, בצער רב, נדמה לי שעם סיום מגבלות הקורונה נראה מעט מאוד מעולם הלימוד מרחוק בזרמי החינוך המרכזיים. עם זאת, דווקא בשוליים, בקורסי ההעשרה למינהם ובלימוד במוסדות בחו"ל נמשיך לראות את התפתחות תחום ה- e-learning.


7 | חזרה למותרות, אבל במחירים זולים


כתבתי אז:

"עם היציאה מהבידוד ומתקופת ההתנזרות מקניות, ירצו הצרכנים לפצות את עצמם במוצרים ובחוויות שהן בגדר מותרות... אופנה, מוצרי פנאי, חוויות וטיולים... אלא שלצרכנים יהיה פחות כסף ... לכן זאת תהיה שעתם של מוצרי ה-Value For Money.


בפועל:

לא ניתן לראות אינדקציות ברורות למגמה האמורה. להבנתי, אנחנו עדיין בשלב הפיצוי. ואנשים מחפשים להוציא כסף על מותרות, אבל רבות מהן פשוט לא בנמצא (בעיקר ככל שמדובר על נסיעות לחו"ל ובילויים).


8 | משבר האקלים כמוקד מאבק


כבתי אז:

אני צופה שנראה פולריזציה חזקה ביחס של מנהיגים, ארגונים ואנשים למשבר האקלים. מהצד האחד, יש מי שיטענו כי בשעה כלכלית קשה יש להתמקד בהבראת חברות ובהורדת עלויות, גם אם המשמעות היא המשך פגיעה באקלים. מהצד השני, התחזקות אבירי כדור הארץ ותומכי המאבק בהתחממות כדור הארץ, אשר יראו במשבר הקורונה כסיגנל מהטבע."


בפועל:

השיחה על התחממות כדור הארץ הפכה השנה לשיחה משנית ומחכה לחזור לכותרות עם ההתגברות על המגפה. אני מניח שמדובר על השהיה זמנית והנושא הזה יחזור לכותרות ברגע שיתאפשר. בכל מקרה, הדבר הכי טוב שקרה לאקלים הוא הצמצום הדרמטי בהיקפי הנסיעות ברכב והטיסות בכל רחבי העולם.


-------------------------------------------


אחרי 9 חודשים אני מרשה לעצמי לסמן מגמות נוספות, שלא נתתי דעתי עליהם בחודש מרץ כמו:

אובדן אמון בהנהגה בעקבות הכשל בטיפול במשבר. זאת מגמה כלל עולמית ולא רק מקומית;

יצירתיות עסקית בתנופה, שאיפשרה לעסקים רבים לזוז מאזורי הנוחות שלהם ולפתח את העסק שלהם מתוך המשבר. העסקים שירדו את המשבר יהיו חזקים יותר;

עליה בהיקפי הספורט העממי: נדמה שכולם היום רצים או רוכבים על אופניים. רק לצאת מהבית קצת…;

צמא עז לחזור לנסוע ולטייל שמתאפיין בהתנפלות על כל יעד שנפתח.

ועוד רבים וטובים.


לסיכום, אני חושב שתמיד נכון להסתכל קדימה ולנסות להבין לאן הולכים. בטח כשברקע משבר מחולל שינוי כמו משבר הקורונה. אבל צריך גם לדעת שבין הערכות שלנו לבין המציאות עלולים להיפתח פערים, ואנחנו מחויבים לבדוק את עצמנו ללא הרף ולראות שאנחנו בנתיב הנכון.


165 צפיות