top of page

איך בונים ארכיטקטורת מסרים לפרפורמנס?



עבודת הקריאייטיב היא קריטית להצלחת עבודת הפרפורמנס (בעיקר על עולמות של יצירת ביקושים). אבל כשעושים deep dive ומסתכלים על סט הקריאייטיבים שמרכיב את עבודת הפרפורמנס מגלים ש:

  1. יש המון מסרים ועיצובים שונים… כל מודעה היא עולם אחר מזאת שלפניה. זה מגיע מהתפיסה הבסיסית שצריך ואפשר לנסות הכל, ולראות מה תופס. התוצאה היא שלקוח פוטנציאלי שיראה שתי מודעות שונות, לא יקשר אותן האחת לשניה, מה שמביא בהגדרה לירידה ב-CTR של המודעות (אנחנו לא מרויחים את ה-99% שכבר ראו מודעה ולא הקליקו).

  2. ההחלטה מה לנסות, איזה מסרים, ואיזה קריאיטיב, היא הרבה פעמים שרירותית. מעט מאוד פעמים רואים תהליך סדור של בניית ארכיטקטורת מסרים מנוהלת.

  3. המסרים הם בדרך כלל בסיסיים ביותר (מחיר, מבצע, מגוון וכו'). ברובם נכתבו על ידי אנשי הפרפומנס בעצמם. פעמים רבות אין ניסיון להבנת עומק של הצרכן, ומה יניע אותו לרכישה.

  4. נתק מהמסרים השיווקים הכללים.


במקרה כזה, דרושה עבודה לבניית ארכיטקטורת מסרים לפרפורמנס.

  1. זה מתחיל בראש ובראשונה בלהבין מהן המוטיבציות הצרכניות שיניעו את הלקוחות הפוטנציאלים להתעניין במוצר שלנו, להקליק ולקנות/להשאיר פרטים. ההבנה הזאת מתחילה בתובנות אנושיות לגבי המניעים והחסמים של הצרכנים אל מול המוצר. מה הכאבים שלהם שאנחנו פותרים. מה יגרום לאנשים לזוז? אנחנו ממפים את כאבים, מוטיבציות וחסמים, ובוחרים את אלה שאנחנו מעריכים שיש להם את הסיכוי הטוב ביותר לייצר אימפקט (לצורך העניין מיפינו 7 מוטיבציות ואנחנו בוחרים להתחיל עם 4 מוטיבציות לטובת הניסוי).

  2. אנחנו מגדירים לגבי כל אחד מהכאבים שאנחנו פותרים - כיצד המוצר שלנו פותר אותו. איך אנחנו נותנים מענה לבעיה?

  3. אנחנו מייצרים בריף עם מסר חד לכל אחד מהכיוונים שנוגע בנרב הצרכני.

  4. במידת האפשר (לא חובה) אנחנו מחפשים תימה שמחברת את כלל הקריאייטיבים. התימה צריכה להיות ב-10,000 רגל ולייצר חיבור בין המודעות. לא "לאנוס" את המסרים השונים לתוכה.

  5. אנחנו מייצרים לפחות שני סוגי קריאייטיבים לכל בריף (כי אנחנו לא רוצים שהטסט יוכרע רק בגלל קריאיטיב טוב או לא, אלא בעיקר להבין את הפוטנציאל של המסרים שלנו).

  6. אנחנו שומרים על אלמנטים עיצובים מקשרים (לא חייבים לייצר שפה עיצובית סגורה, כדי לא לפגוע בדינמיות הנדרשת לפרפורמנס).

  7. אנחנו מנהלים ניסוי לבחינת המסרים והקריאיטיבים.


התוצאה של תהליך מנוהל שכזה תהיה ביצועים יותר טובים. חד וחלק.

כי אנחנו מייצרים תיזות בצורה מנוהלת ובודקים אותם.

כי אנחנו נוגעים בנרבים צרכניים ולא רק בהצעות מסחריות.

כי אנחנו מייצרים חיבור בין המודעות ומרויחים את האטריביושן.

כי אנחנו מנהלים ניסוי שלא בודק רק את הקריאייטיבים השונים, אלא מה באמת מניע אנשים.


מעניין אתכם לעשות תהליך כזה?

מוזמנים להשאיר פרטים כאן.

152 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page